בפרקים הקודמים: גייל הגיע באופן מסתורי לפֶּלֶנוֹ* מוֹפְרִי. הוא חלק חדר עם מייק. השניים נהיו חברים טובים. כל כך טובים שהם הטילו קסם אי-סודות ביניהם. הקסם המורכב והחזק משך את תשומת ליבן של המורות ושל סֵטֶרוֹ. סטרו לקח את גייל לפלנו ההתמחויות כדי ללמוד קסם ברמה שלו עם מאסטר קיוּ. בשיטוטיו הכיר גייל את נָריַה שהיא גם תלמידה במקום.
כנופיית הקוסמים השחורים תקפו את בית הספר פרח, שם לומד מייק. הם חטפו והרגו את טירֵה. בבית הספר נערכה הלוויה לזיכרה. לאחר מכן, גייל ניסה לחזור ללימודים שלו.
*פֶּלֶנוֹ - כוכב לכת
"אילו הייתה לך משאלה אחת, מה היית מבקש?" שאלה אותי קודם דמות בחלום. המילים האלו ממשיכות להדהד בראשי הבוקר. יש לי בקשות רבות: לדעת מה צופן לי העתיד, לבחור להישאר אדם טוב לנצח. האם הבקשות האלו אנוכיות? אולי אני צריך להקדיש את המשאלה שלי לאחרים. אולי ליקום. אולי אני צריך לבקש שטירה תחזור לחיים. לא משנה מה עשתה, לא הגיע לה למות בידי כנופיית הקוסמים השחורים.
"אני לא יודע מדוע אתה מתעניין בקסמי החזרה לחיים, גייל, אך אני חייב להזהיר אותך מראש: אלו קסמים אפלים ומסוכנים. קסמים שאתה לא רוצה להתעסק איתם", כך עונה לי מאסטר קיו בסוף השיעור.
אחרי השיעור אני ממשיך לתהות האם כדאי לי בכל זאת לברר עוד על קסמי החזרה לחיים או לא. אני מבין שהדרך רעה, אך האם המטרה מתעלה על כך? אולי מייק צודק, אולי אני צריך להשאיר את זה מאחורי. זאת לא באמת הייתה אשמתי.
מתוך סקרנות, אחרי ארוחת הצהריים אני מוצא את עצמי קורא ספר על החזרה לחיים. אני מבין שהכוחות המעורבים בקסמים אלו אינם מאנרגיה קסם לבנה. אני מבין שלא כדאי לי להתעסק בכלל עם אנרגית קסם שחורה. לפחות לא עכשיו. אז מה אני כן יכול לעשות?
"גייל, אני מזכיר לך שאתה לא חייב דבר ליקום כרגע", אומר לי מייק. "אני מקווה שלא תקפוץ על איזה דבר מסוכן שאתה לא מוכן אליו."
"אני לא יכול להסביר את זה, מייק. אני מרגיש שאני חייב לעשות משהו. זה חלק ממני. זה… זה…"
"והזמן לזה יבוא. אני בטוח שהם ידאגו שתשלם את החוב."
מייק לא מבין. אני באמת חייב לעשות עם זה משהו.
עכשיו אני צריך להחליט מה לעשות. האם לפנות למאסטר קיו או פשוט להתחיל לעשות דברים. ואם לעשות משהו, מה לעשות? זה לא כאילו אני יכול לשים מסכה ולהיות גיבור על. אם אספר למאסטר קיו, הוא בטח יגיד לסטרו. ואני לא בטוח שסטרו יהיה מוכן לעזור לי. אולי הגיע הזמן לגלות את היכולות שלי. אז מאיפה להתחיל? נראה לי שכדאי שאתחיל ללמוד להילחם. אבל איפה? אני לא מניח שאוכל ללמוד לחימה מספר ואני בספק אם תתאפשר לי גישה לספרים בנושא הזה.
אולי אני צריך להתחיל בקטן: רק למנוע מהכנופיה לעשות מעשה דומה. איך אוכל להגיע לשם בזמן? אולי אני יכול להטיל קסם שיודיע לי כשהם בסביבה של בית הספר? אני מניח שאוכל לשגר את עצמי לשם מיד. אני חושב. עדיין לא ניסיתי. איך לא חשבתי על זה קודם? הייתי יכול לבקר את מייק כל יום. אילו זה היה קסם שהייתי מסוגל לו האם סטרו היה לוקח אותי לשם ובחזרה בעצמו?
הגיע הזמן לנסות. כדי לא להבהיל אף אחד, היעד שאני בוחר הוא מעבר לשדה הפרחים. רוב הסיכויים שלא יהיה שם אף אחד. אני מגייס את כל האמונה שאני יכול להטלת הקסם הזה, רצון ודמיון באים בקלות. אני מוצא את עצמי תחת שמיים זרועי כוכבים ליד שדה הפרחים. בית הספר נגלה לעיניי ממרחק. הצלחתי! אני מרגיש בתוכי פחות אנרגיה קסומה. אני מרגיש שעברתי מרחק רב. איך ייתכן שהשמש שקעה כל כך מאחורי קו האופק? לפני זמן קצר דיברתי עם מייק והיה פה אחר הצהריים.
אני חוצה את שדה הפרחים לכיוון בית הספר. אני מחליט ללכת ברגל במקום לעשות קסם כדי לשמור אנרגית קסם לאחר כך. אוויר הלילה הקר נעים על עורי. אור הירח המלא חושף גוונים מעניינים של הפרחים.
לאחר כעשרים דקות, אני מגיע לגדר של בית הספר. כמובן שהשער נעול. מבפנים אני רואה מעט אורות מעומעמים. אף פעם לא הייתי בחוץ בשעות האלו. לא הייתה לי הזדמנות. למדתי פה כל כך מעט זמן. אלו בהחלט לא הנסיבות שחשבתי שבהן אסתובב בבית הספר בלילה.
בעזרת קסם זיהיתי את הקסמים המוטלים על השער כדי לגלות קסמים הנעשים בסביבה. המסקנה שלי היא שכדאי לי להתרחק מהשער ומשם להשתגר לתוך הספריה. אני לא בטוח איך הגעתי למסקנה הזאת. וכך אני עושה.
בתוך הספריה אני מגיע למכשיר שממנו אפשר לגשת לכל הספרים בספריה. אני עובר על הספרים ומחפש כל ספר שיכול להיות רלוונטי. אני מוצא כמה סיפורים היסטוריים שמתארים לחימה וקרבות. ואז אני קולט שאני לא יכול לקחת את הספרים האלו איתי. נראה שאאלץ לחשוב בעצמי על תוכנית לחימה. אני חושב מה כן כדאי לי לקרוא עכשיו. אולי אוכל למצוא פה תשובה לשינוי בשעות לאחר השיגור שלי לפה.
ובכן, אני מוצא חומרים בשפע על שיגור. והמסקנה היא ששיגור הוא רק במרחב ולא בזמן. כלומר כוחות אחרים גרמו לשמש לשקוע פה כל כך מהר. אולי מייק דיבר איתי אחרי שקיעת השמש? זה לא הגיוני. עברו רק כמה דקות ועכשיו אמצע הלילה. לא ייתכן שהוא דיבר איתי באמצע הלילה. הוא לא נוטה ללכת נגד החוקים.
כדאי שאלך מפה בקרוב. אני לא רוצה שימצאו אותי פה בלילה. מה אני יכול לעשות כדי לדעת על התקרבות הכנופיה? אני מניח שיש איזה קסם שאני יכול להטיל שיודיע לי. אבל מה אם הם יבואו כשיהיה אצלי לילה? אני מניח שכדאי פשוט לנסות לראות מה אפשר.
גאווה וסיפוק מציפים אותי כשאני מטיל את הקסם מחוץ לשערי בית הספר. הקסם הזה אמור לתת לי גם מספיק זמן כדי להגיע, אני מקווה. וכך אני מבצע את השלב הראשון בתוכנית להפלת הכנופיה. אולי הייתי צריך תוכנית גמורה לפני שהתחלתי לבצע אותה. אבל אני לא מרגיש שיש לי זמן לשבת ולתכנן תוכניות.
כשאני מופיע שוב בחדרי בפלנו ההתמחויות, אני מרגיש תשוש מהשימוש הרב באנרגית הקסם. אני מבין שאם אצטרך להשתמש בקסם נגד הכנופיה, עשוייה להיות לי בעיה לחזור. אולי אני יכול לקחת איתי מאגרי אנרגיה קסומה. רגע, האם אני אמור להגיע לשם בזהות גלויה? זה בהחלט לא ישמח את סטרו. כנראה שכדאי שאסתיר את הזהות שלי. וכדי למנוע מכולם לדעת, מלבד מייק, אולי אצטרך אפילו להטיל קסמי הסתרה. אולי אני יכול לעצב לעצמי תלבושת קרב מגניבה. משהו לבן. אולי אני יכול להיות בדיוק ההפך מהקוסמים השחורים. אני יכול להיות קוסם לבן. היש דרך טובה יותר לעשות טוב?
ההמשך מעבר לפינה, שתגיע בעוד שבועיים.
コメント