בפרקים הקודמים: גייל הגיע באופן מסתורי לפֶּלֶנוֹ (כוכב לכת) מוֹפְרִי. הוא חלק חדר עם מייק. השניים נהיו חברים טובים. כל כך טובים שהם הטילו קסם אי-סודות ביניהם. הקסם המורכב והחזק משך את תשומת ליבן של המורות ושל סֵטֶרוֹ. סטרו לקח ובחן את הכוחות הקסם החזקים של גייל.
שמש הבוקר מלטפת אותי. סֵטֶרוֹ שיגר אותנו לפֶּלֶנוֹ ההתמחויות. מאסטר קיוּ מוביל אותי למקום שבו קבוצת נחלים מתאספים למפל. מאסטר קיו נעצר ומתיישב במרחק מה מהצוק.
"אני מבין שאין צורך להתחיל בבסיס", אומר מאסטר קיו. "אני גם מבין שאתה קוסם מתקדם. הייתי רוצה לבדוק עד כמה אתה חזק. התרגיל שלך הוא לאסוף כמה שיותר אנרגיה. עשה זאת בדרך שאתה רואה לנכון."
אני לא מכיר דרך שבה אפשר רק לאגור אנרגיה בלי להשתמש בה. "אני אמור רק לאגור אותה? בלי להשתמש?" אני שואל בבלבול.
"איך שאתה רואה לנכון", הוא עונה בלי לחשוף שום רמז.
"יש דרך נכונה לעשות את התרגיל הזה?" אני מנסה שוב.
"ייתכן וייתכן שלא", הוא אומר בלי לחשוף את המחשבותיו.
הדבר הכי קרוב, לאגירת אנרגיה בלי להשתמש בה, שאני חושב עליו הוא כדור אנרגיה. מעניין כמה גדול אני יכול לעשות אותו, אני תוהה. אני מתרכז ביצירת כדור האנרגיה. אני חש את האנרגיה הקסומה זורמת דרכי לכדור האנרגיה שאני יוצר. לפני הכדור הלבן הזוהר גדל וגדל. כשהכדור מגיע לגודל של שלושה מטרים, מאסטר קיו מורה לי להפסיק.
"הוכחת את עצמך. פזר את האנרגיה."
אני מרפה את האחיזה שלי בכדור והוא מתפוגג באוויר.
בהמשך הוא מבקש ממני לבצע כמה משימות בעזרת קסם. כל מטלה מורכבת מהקודמת. כל מטלה דורשת ממני להכיר קסמים אחרים. קסמים שלא זכור לי שהטלתי בעבר, אך כשאני מטיל אותם, הם מרגישים מוכרים במידה מסוימת.
"נראה שאתה בהחלט קוסם חזק", אומר מאסטר קיו לאחר השמש עברה את מרכז השמיים. "אתה יודע יותר על קסם ממה שאתה זוכר, לכן כדאי שתרענן את זיכרונך. קרא את הספר ׳כל הקסמים החוקיים׳ כדי לעשות זאת. בשיעורים הבאים נמשיך לרענן את זכרונך. סיימנו להיום."
מצויד בספר שהוא הביא לי, אני מחליט לשוטט קצת ברחבי הפלנו. חסרונו של מייק מעיק עלי. כמה חבל שהוא לא איתי פה. הוא היה אוהב את המקום היפה הזה.
לאחר שאני מותח מעט את רגלי, אני מוצא עץ גדול ויושב בצילו.
סטרו מתיישב לצידי. "יש לך פוטנציאל אדיר לעזור ליקום, גייל."
"אה, תודה", אני משיב. אני עדיין לא מרגיש הכי בנוח ליד שליט היקום. "אני מקווה שאוכל לממש אותו."
"עכשיו אתה בתחילת הדרך של מסע ארוך. במסע הזה אני מקווה שתגלה מי היית ומי אתה עכשיו. אני מקווה שבסופו תבחר לעזור ליקום."
"אתה לא יכול להסתכל על העבר או על העתיד ופשוט לגלות?"
"העבר שלך מוסתר ביותר מדי קסמים. כשאני מסתכל על העתיד שלך, אני רואה כל מני עתידים אפשריים. אבל הם די מטושטשים. אני רק רואה שבחלקם אתה טוב ובחלקם אתה רע."
"איך אני אמור לגלות אם אני טוב או רע?"
"בדרך היחידה שאנחנו מכירים פה: להתנסות בשתי האפשרויות ולראות איך אתה מרגיש לגביהן. אם תתגלה כטוב - מעולה. אם תתגלה כרע, אהיה בסביבה כדי לנטרל אותך."
אלו לא המילים המרגיעות ביותר.
"בכל מקרה", הוא ממשיך. "אני מבקש שתשתף אותי בכל שאתה עובר. אם מתעורר קושי, אם עולים לך זכרונות חדשים, ספר לי. טוב?"
אני מסתכל על הדשא נע לאיטו ברוח.
"טוב", סטרו מסכם. "אתה ומייק מקבלים טלפונים קסומים שיאפשרו לכם לשמור על קשר." הוא מגיש לי תיבה דקה שקצותיה מעוגלים. "יתכן ששעות האור פה ושם לא זהות. אם מתעוררות בעיות או קשיים, ספר לי ואמצא פיתרון."
"אוקי", אני משיב ובוחן את התיבה שקרא לה טלפון קסום. שמעתי על הדברים האלה, אבל מעולם לא ראיתי אחד. טלפונים עולים כסף, ואין כסף בפלנו מופרי, לכן אין שם טלפונים.
"לא קשה להפעיל את זה, אתה תקלוט מהר."
המכשיר בגודל שנכנס בכף יד. מכשיר בצבע כחול כהה עם קצוות מעוגלים. בצד אחד יש מלבן שחור עם קצוות מעוגלים.
סטרו קם עם חיוך והולך. אני מנסה להפעיל את המכשיר. אני חייב לדבר עם מייק.
תוך דקות קצרות אני מצליח לתפעל את המכשיר ופניו המחוייכות של מייק מופיעות לפני. הטלפון מטיל קסם שגורם להופעתה של דמות רפאים שמחקה את מייק. במשך כמה שניות אנחנו רק מחליפים מבטים נרגשים. ואז אנחנו מעבירים בינינו מילים. אנחנו מתחייבים להתקשר כל יום. גם אם רק לשיחה קצרה.
"אתה יודע", אני אומר למייק. "אני לא בטוח שאני לגמרי מבין למה הם טורחים להחזיק אותי בחיים אם אני סיכון אפשרי."
"מה? אתה חושב שהם פשוט יכולים להרוג אותך? אסור להם."
"אולי אתה צודק. אבל אני מפחד שאני סכנה ליקום."
"אני חושב שאתה צריך לסמוך על סטרו שיגן עליך ועל היקום."
הבוקר מפציע והלימודים ממשיכים. מאסטר קיו מוביל אותי לחלקת אדמה אחרת בפלנו.
"מה אתה יודע על הצבעים של הקסם?" הוא שואל.
"יש שני סוגים של קסם: קסם לבן וקסם שחור. כל סוג קסם מתחלק לתתי צבעים." לא ידעתי שאני יודע את כל זה. ויש עוד: "קסם לבן מעיד על כוונות טובות ועוד קסם שחור מעיד על כוונות רעות. תתי הצבעים מביעים את הרגשות מתוכם הוטל הקסם."
"יפה. אבל מה אני אני סתם רוצה להזיז את האבן הקטנה הזאת שם? מה יהיה צבע האנרגיה?"
"אממ… לבן?" כנראה שאני לא יודע הכל על הכל.
"לא בהכרח. אפילו בפעולה הקטנה ביותר יש כוונות טובות ואו רעות. לעיתים קרובות קסמים סתמיים שכאלו יבוצעו בעזרת אנרגית קסם אפורה. כלומר חצי הוא שחור וחצי לבן."
"איך רואים את הצבע של האנרגיה?"
"אנרגית קסם היא בלתי נראית לעין האדם. ניתן להטיל קסם כדי לראות את הצבע או להשתמש בטכנולוגיה קסומה לשם כך. אנחנו לא נתעסק בתתי הצבעים, אלא רק בלבן ושחור. ננסה ללמוד להבדיל בין השתיים. עם הזמן תלמד להחליט באיזה אנרגיה להשתמש."
בשאר השיעור מאסטר קיו ממשיך להסביר לי על האנרגיות וההבדלים ביניהם.
אחרי יום הלימודים, אני שוב משוטט במרחבים היפים של הפלנו. אהבתי את שדה הפרחים בפלנו מופרי, אבל הטבע פה מרשים יותר.
ליד נחל, אני מוצא מישהי יושבת וקוראת ספר. זה מזכיר לי את הספר שמאסטר קיו נתן לי לקרוא שעוד לא התחלתי. היא לא נראית כמו מורה במקום הזה. לא ידעתי שיש פה עוד אנשים. וגם לא חשבתי שאני במקום הענק הזה לבד עם מאסטר קיו. פשוט לא חשבתי ולא ראיתי עוד תלמידים.
"היי", אני ניגש אליה. "את תלמידה פה?"
"עד כמה שאני יכולה", מבטה לא זז מהספר.
"מה את קוראת?"
"ספר."
"כן, ראיתי. על מה?"
"על קסם, כמובן."
"הא, טוב. סליחה שהפרעתי לך." ובמילים האלו אני לוקח את רגליי אל המגורים, לחדר שהוקצה עבורי, כדי לקרוא את הספר.
ההמשך ביום שלישי בעוד שבועיים.
בפרק הבא: מי זאת נַריַה?
תעקבו אחרי בטלגרם: שם תוכלו לדעת מתי יוצא ההמשך.
Comments