חודש מתחילת שנת הלימודים, יום שני שעה שלישית, שיעור לשון. אור, המורה ללשון, מסבירה לנו על ההרצאה שנעשה. "עד שבוע הבא כל זוג צריך להכין הרצאה. אתם יכולים לבנות מצגת כחומר עזר. אני רוצה שתכירו אחד את השני, ולשם כך בחרתי עבורכם את הזוגות בהם תעבדו" היא הסתובבה ללוח כדי לרשום את הזוגות. בזמן שהיא כתבה נשמעו לחשושים. הסתכלתי סביבי ותהיתי עם מי היא תשים אותי. הצצתי על הלוח וחיפשתי את שמי ואני עם – אוי לא – דן.
דן הוא מהטיפוסים שאני פחות מתחבר עליהם. הוא נוטה להתחכם למורים ולהגיד את כל מה שיש לו בראש. הוא נוהג להיטפל לילדים שמתנהגים מוזר לטעמו. אני לא רוצה לגלות מה הוא יחשוב עלי כשיבין שאני לא בת. הכי מוזר אצלו זה הדרך בה הוא מסתכל עלי - תמיד בחיוך קטן נעים. דן כל כך מרתיע אותי כך שגם חיוכו הנעים דוחה אותי.
אחרי השיעור דן ניגש אלי. "מתי את יכולה להיפגש לעבודה?"
"אף פעם", מלמלתי לעצמי.
"מה?" שאל בניסיון להבין מה מלמלתי.
"מחרתיים אחרי בית הספר אצלי ואפשר גם מחר בשעה חלון", עניתי בניסיון להסתיר את חוסר הרצון שמילאה אותי המחשבה על לעבוד עם דן.
"אוקי מעולה", הוא אמר בחצי חיוך.
"אבל אני בוחר נושא", הבהרתי. אם עושים את זה אז בדרך שלי.
"בוחר?" הבעת בלבול עלתה על פניו. גלגלתי עיניים והלכתי.
היום זחל אל סופו. בדרך לשער דיברנו על הנושא של העבודה. "אנחנו עושים את העבודה שלנו על מגדר ונטייה מינית" אמרתי בקול מלא ביטחון.
"ועכשיו בעברית?" שאל דן.
יש עוד כל כך הרבה עבודה לפנינו, חשבתי לעצמי בתסכול.
"בוא נתחיל מהמושגים הבסיסים מין, מגדר ונטייה מינית," התחלתי לדקלם את ההגדרה שלמדתי בעל פה למצבים כמו זה. "מין נקבע לפי איברי המין שלך. לדוגמה, אני נקבה ואתה זכר, ככל הידוע לי. מגדר מתייחס להבחנות בין הגבר לבין האישה שהן תלויות חברה ותרבות. מושג זה מגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה. בהתאם לכך, נשים צפויות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטראוטיפים ומאפיינים מקובלים של נשיות. וכך גם גברים."
"הבנתי מה זה מין – אני בן ואת בת. אבל מה זה מגדר שוב?" שאל דן המבולבל. תחושת ייאוש רעדה בי.
"דבר ראשון, בן ובת הם מגדרים ולא מינים. ואולי אתה בן אבל אני לא בת. דבר שני, מגדר הוא איך אנשים מגדירים את עצמם ביחס למוסכמות החברתיות. לדוגמה: אדם שמזדהה עם התנהגויות שמיוחסות לגברים רואה את עצמו שייך למגדר הגברי וזה לא משנה לאיזה מין נולד.
"אולי יצא לך לשמוע על טרנסג׳נדרים או טרנסקסואלים - אנשים ששינו את מגדרם ולפעמים גם את המין שלהם. לדוגמה, אישה שנולדה זכר. היא מעולם לא הייתה גבר, גם לפני שהיא ידעה את זה."
"אוקי..." אמר דן בניסיון לעכל את מה שנאמר לו זה עתה.
המשכתי בהסבר. "נטייה מינית היא למי כל אדם נמשך ואוהב מבחינה רומנטית ומינית. זה לא קשור למגדר ולמין של אותו אדם. הומוסקסואלים הם אנשים שנמשכים לבני המגדר שלהם. למשל הומואים ולסביות. ההפך מהומוסקסואל הוא הטרוסקסואל, מי שנמשך למגדר המנוגד."
"סטרייט" הוסיף דן.
עברה בי צמרמורת למשמע המילה ׳סטרייט׳. "בשפה לא נחמדה, כן."
אחרי שסיימתי להסביר את הבסיס, סיכמנו שהוא יכתוב את מה שהבין ממה שהסברתי לו וקבענו להמשיך מחר בשעה החופשית.
זה מאוד מוזר שהוא הקשיב, בדרך כלל נדמה שהוא מקשיב רק לעצמו. אולי כל זה קרה בדמיון שלי. אולי זה חלום או מתיחה.
למחרת אני מגיעה לבית הספר במחשבה שאולי אתמול היה פרי הדמיון שלי.
"חשבתי קצת על מה שאמרת לי אתמול ותהיתי", אמר דן כשנכנסתי לכיתה וניפץ את תחושת החלום. "האם כל הנשים בהכרח מתנהגות לפי הסטראוטיפים?"
"לא כל הנשים כל כך נשיות", עניתי במחשבה ׳מה עובר לו בראש?׳. נראה שדן השיג את מבוקשו והלך.
השיעור הראשון נגמר. הצלצול להפסקה נשמע. המורה ניסתה להשחיל כמה מילים אחרונות, ויתרה ושחררה אותנו.
"תגידי", אמר קול שהגיע מצדי הימני בזמן שאספתי את הציוד שלי. "יכול להיות טרנסג׳נדר הומו?" הקול הזה שייך לדן.
"כן, כיוון שאין קשר בין המגדר לבין נטייה מינית", אמרתי בהיסח דעת והלכתי לשיעור הבא.
בשעה החופשית נפגשנו בספריה. דן הגיע לפני והתעסק במחשב שמולו ישב.
"חקרתי עוד קצת", הוא אמר בזמן שתפסתי את הכיסא שלידו. עברתי על השקפים שמסבירים על מגדר, נטייה מינית, טרנסים והומוסקסואלים, הייתי מרוצה מהדרך בה המושגים הוצגו ואמרתי: "ניסוח יפה".
"בזמן שעבדתי אתמול על המצגת, תהיתי מה עם אנשים שלא נופלים לתוך הסטראוטיפים שהחברה מגדירה?"
"יכול להיות גבר, שנחשב נשי, שבוחר להגדיר את עצמו כגבר או שהוא יכול לקרוא לעצמו בדרך אחרת שמתאימה לו יותר כמו: ביג׳נדר, ג׳נדרקוויר, א-ג'נדר, פאנג'נדר וג'נדרפלואיד."
"אוקי…" הוא ענה בקול מהורהר. "מה עכשיו?"
"בוא נתחיל בפירוט על נטיות מיניות."
"יש עוד חוץ מהומואים ומלסביות?"
"כן, יש עוד כמה. א-מיניים הם אנשים שלא נמשכים מינית לאנשים או נמשכים באופן חלקי. פאנסקסואלים נמשיכם לכל המגדרים. פוליסקסואלים נמשכים לחלק מהמגדרים. ביסקסואלים נמשכים לגברים ולנשים. חוץ מזה ישנם אנשים שאוהבים יותר מאדם אחד בכל פעם והם נקראים פוליאמורים."
עד הצלצול כתבנו וניסחנו מחדש בלשון יפה את מה שהסברתי לדן.
"מה נעשה מחר?" דן אמר.
"מגדר", עניתי וברחתי לשיעור אנגלית.
היום המשיך כרגיל. עוד יום שלישי טיפוסי. אחרי שיעור אנגלית יש שלוש שעות של שמעממטיקה ואז הביתה. במהלך שיעורי מתמטיקה תהיתי איך דן מרגיש לגבי הנושא. נראה שהוא מנסה לבלוע את המילים. אני תוהה האם הנושא באמת מושך אותו או שהוא רוצה להבין במה מדובר רק בשביל העבודה.
למחרת, בדרך לביתי דן התחיל את השיחה לאחר דממה ממושכת. "רציתי לשאול", הוא אמר בהיסוס. "אם היום אנחנו עוסקים במגדר, אמ… אני מתכוונן, מה המגדר שלך?"
"ג׳נדרקוויר", עניתי בפשטות ומתוך ידיעה שהוא לא מכיר את המושג הסברתי אותו. "ג׳נדרקוויר הוא מושג מטרייה שכולל בתוכו חמישה מושגים: ביג'נדר הוא גבר ואישה ביחד. פאנג'נדר הוא כל המגדריים. א-ג'נדר הוא חסר מגדר, כלומר לא משתייך לשום מגדר אחר. ג'נדרפלואיד הוא נע בין מגדרים יכול להיות פעם אישה, פעם גבר ופעם א-ג'נדר או כל מגדר אחר. המושג האחרון שנכנס בג'נדרקוויר הוא אנשים בעלי מגדר שלישי הנפרד לחלוטין מהשניים המוכרים."
"ובקיצור?" אמר בבלבול.
"חשוב להבין שאני לא בן או בת. בשש מילים ג'נדרקוויר זה שילובים שונים בין גבר לבין אישה."
"ואיך ידעת שזה המגדר שלך ולא אחד אחר?"
"זה פשוט הרגיש לי נכון לקרוא לעצמי ג'נדרקווירית. וגם ההגדרה הזאת היא היחידה שהרגשתי שמתאימה לי. מה המגדר שלך?"
"אה… אני כבר לא בטוח", הוא אמר במבוכה מסוימת.
"זה גם בסדר. אתה לא חייב לדעת. אני מניח שהשאלה הבאה היא מה הנטייה המינית שלי, אז אני פאנסקסואלית."
"כלומר, נמשכת לבנים ולבנות, נכון?"
"קרוב, לכל המגדרים", עניתי ושאלתי: "האם אתה יודע מה הנטייה המינית שלך?"
"אני לא סגור. אני יודע שאני נמשך לבנות אבל אולי אני נמשך לעוד מגדרים, אני לא יודע."
כשהגענו לבית שלי (הבית שלו בצד השני של העיר ביחס לבית הספר, לא שהבית שלי כזה קרוב), כתבנו ביחד על מגדר ובכך סיימנו את העבודה.
לעבוד איתו לא היה כזה נורא. הוא הקשיב לא רע, אולי לקח לו זמן לקלוט כמה דברים, אבל הוא בכל זאת ניסה.
"סיימנו", הכרזתי אחרי שעברנו על המצגת כמה פעמים והחלטנו איך אנחנו מציגים.
"היו סימנים לכך שאת ג'נדרקווירית גם כשהיית קטנה?"
"אני מנחש שכן, לא ממש חשבתי על זה. למה?"
"במהלך היומיים האחרונים יצא לי לחשוב על דברים. נזכרתי שכשהייתי קטן תמיד אהבתי לצפות בסרטי נסיכות של דיסני עם אחותי ואז גם רציתי בובות של נסיכות כמו שאחותי קיבלה, אבל ההורים שלי אמרו לי שזה לא מתאים, הם אמרו שזה נשי מדי. אז ניסיתי להוכיח שאני 'גבר' והדחקתי את כל הצד הזה שבי. למרות שלפעמים אני עדיין מסתכל בקנאה על מה שקונים לאחותי."
"אני ממש מצטער שההורים שלך לא ממש פתוחים כמו שלי. להורים שלי היה קשה בהתחלה, כשהבנתי מה אני. הם לא ידעו איך להתייחס, הם עדיין לא באמת יודעים, אבל לפחות הם נותנים לי להיות אני. הם ממש רצו שאני אהיה נשית כמו אחותי, אבל כבר בגיל צעיר הבנו שזה לא מתאים, ורק מאוחר יותר הכל התחבר."
"תמיד קראו לך גל?"
"לא, נולדתי לשם אחר. זה לא מכובד לשאול טרנסים את שמם הקודם. אחרי שהבנתי שאני ג'נדרקוויר ביקשתי מכל החברים שלי לקרוא לי גל. זה השם היחיד שהרגיש לי נכון. רק בחופש הצלחתי לשכנע את ההורים שלי לשנות לי את השם בתעודת הזהות."
"שמתי לב לפעמים את פונה לעצמך בלשון זכר. למה?"
"לא מרגיש לי נכון לפנות לעצמי בלשון נקבה או בלשון זכר. אני מעדיפה שיפנו בלשון מעורבת. זה מרגיש יותר נכון. אני זה או זה."
"מה הכוונה בלשון מעורבת, איך אני אמור לדבר אליך/אליך?"
"לא ככה, זה בטוח. לפעמים בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה. לא צריך להגיד את שתי הצורות של הפעלים ולסרבל משפטים."
"ואיך גילית שאת פאנסקסואלית?"
"שמתי לב שיש לי רגשות כלפי בנות וכלפי בנים. בהתחלה חשבתי שאני בי, כי לא ידעתי שיש פאן--"
"בי זה ביסקסואל ופאן זה פאנסקסואל?"
"כן. מאוחר יותר חקרתי את כל המושגים האלה לעומק וחשבתי שאני יכול לאהוב גם מגדרים שהם לא גבר או אישה."
כשהגיע יום שני הגורלי דן ואני התנדבנו להציג ראשונים. הצגנו את הנושא מגדר ונטייה מינית בלהט. או שזאת הייתה רק אני. למרות שבכל זאת נראה לי בסופו של דבר דן למד לאהוב את הנושא או שהוא התחבר אליו? נדמה לי שכל הגיון העולם הלך לישון. אולי עדיף שלא יתעורר.
אחרי השיעור דן ניגש אלי בפנים סמוקות. "חשבתי… אמ… אולי תרצה שנלך לסרט היום?" הוא אמר במאמץ מסוים.
ידעתי שיש לו משהו איתי. הרגשתי את לחיי מאדימות.
סיפור זה הינו בדיוני ואינו מבוסס על אירועים אמיתיים.
הרגישו חופשי לקרוא, לאהוב, לשתף, להגיב, לעשות לייק ולתקן.
Comments