בפרקים הקודמים: גייל הגיע באופן מסתורי לפֶּלֶנוֹ* מוֹפְרִי. שם הוא הכיר את מייק. במהרה השניים נהיו החברים הכי טובים. הטלת הקסם המורכב של אי-הסודות, משכה את תשומת ליבן של כמה מורות ושל סֵטֶרוֹ. סטרו לקח את גייל לפלנו ההתמחויות כדי ללמוד קסם ברמה שלו עם מאסטר קיוּ. בשיטוטיו הכיר גייל את נָריַה שהיא גם תלמידה במקום.
כנופיית הקוסמים השחורים תקפו את בית הספר פרח, שם לומד מייק. הם חטפו והרגו את טירֵה. לאחר המרדף של גייל אחר הכנופיה, סטרו ביקש ממנו לוותר על המרדף אחר אותה כנופיה.
*פֶּלֶנוֹ - כוכב לכת
המטרה שלי היא ללמוד. להבין את המהות של אנרגית הקסם הלבנה. להבין את המהות של אנרגית הקסם השחורה. לעצור את כנופיית הקוסמים השחורים.
למרות שסטרו אמר לי לא לרדוף אחרי הכנופיה כי הם חלק מ"האיזון" של היקום, אני עדיין מרגיש שאני חייב לעצור אותם. רצח הוא פשע שלא ניתן לסלוח עליו.
אוקי, עכשיו כשאני יודע מה המטרה שלי, אני יכול להתחיל. מהי אנרגית קסם לבנה? זאת אנרגיה המשמשת לעשיית קסמים מתוך כוונות טובות. מה אני מפספס פה? האם אני לא מבין לעומק מה אומרות כוונות טובות? האין כוונות טובות הן הרצון לעורר רק רגשות חיוביים?
"מאסטר קיו, מה אני מפספס? מה אני לא מבין באנרגית קסם לבנה? האם אני מבין את המשמעות המלאה של כוונות טובות?" אני שואל בשיעור.
"את מה שלמדת עד עכשיו, אתה מבין היטב. הגיע הזמן לחשוף אותך לתכונות המהותיות של אנרגית הקסם הלבנה.
"קודם נחדד משהו", הוא ממשיך. "מה ההבדל בין אנרגית קסם לבנה לבין קסם לבן?"
"אנרגית קסם לבנה מתייחסת לאנרגיה, לחומר ממנו ניתן לעשות קסמים. קסם לבן הוא קסם שנוצר ברובו מאנרגית קסם לבנה."
"נכון מאוד. התכונה הראשונה היא ההשפעה של האנרגיה על הקוסם לעשות עוד קסמים לבנים."
אני נזכר באחד הימים הראשונים שלי כאן. נתקלתי בנריה והרגשתי רצון לעשות קסם כדי לעזור לה. מאסטר קיו אומר לי שעשיית קסמים לבנים לפני כן חיזקה את הרצון שלי לעזור בעזרת קסם. אולי אחרת הייתי שואל אם היא רוצה עזרה, במקום פשוט להטיל קסם.
בזמן שחשבתי על הדוגמה שלי, לא הקשבתי במיוחד לדוגמאות של מאסטר קיו.
"התכונה השנייה היא הלכידות של האנרגיה. התכונה הזאת מקלה על הטלת קסמים וגם מאפשרת לקוסם להיות מודע לסביבה שלו."
"אז כל הקסמים שקשורים למודעות, כמו תשומת לב למה נמצא מסביבי ומה אחרים מרגישים הם בהכרח קסמים לבנים?" אני שואל.
"במיוחד כאשר הקוסם מקבל את המידע למרות שאינו חיפש אותו."
כלומר, בניגוד לקריאת מחשבות פעילה. אם כך, היכולת של מייק לשמוע מחשבות מופעלת על ידי אנרגית קסם לבנה. כמובן שאין לו שליטה על הקסם הזה. אבל אם מייק היה בוחר לקרוא מחשבות הקסם יכול להשתמש באנרגיה לבנה או שחורה, תלוי בכוונות שלו.
אני מקווה שאצליח לזכור ולהפנים הכל. זה מרגיש כמו מעט מילים שמחזיקות משמעות רבה מדי.
מאוחר יותר, אני מוצא שאני לא הכי מרוכז בשיחה עם מייק ואני מרגיש רע לגבי זה. מגיע למייק שאהיה פה בשבילו. אני רק מצליח להבחין שהוא אומר שאת השם "שייניר" כמה פעמים, אבל אני לא מצליח להתרכז מספיק כדי לגלות מה הוא אומר עליו. ואני מרגיש כמו חבר רע. הבעיה היא שיותר קל לי להמשיך להנהן בחוסר ריכוז מאשר לעצור אותו. הבעיה היא שלא יושב לי שום דבר על הראש. אני סתם לא מרוכז. אני חש הקלה כשמייק צריך ללכת, אך האשמה ממשיכה ללוות אותי.
אחרי הצהריים, אני פוגש את נריה תחת העץ שלה. אני מברך אותה לשלום והיא מחזירה לי שלום קטן. אני טובל את רגלי במים הפושרים של הנחל. אני שומע רשרוש מאחורי שמבשר שנריה קמה. לתדהמתי, במקום להסתובב וללכת, היא באה לשבת לידי.
"איך המים?" היא שואלת בקול חלש.
"פושרים ומרעננים."
אני צופה בה מחבקת את רגליה. גלגלי החשיבה שלה מסתובבים. היא מושיטה יד מהוססת למים וטובלת אותה. המתח על פניה נרגע קצת. לאט היא חולצת את נעליה וטובלת את רגליה במי הנהר.
אני… אני לא יודע מה להגיד או מה לחשוב בכלל. זאת התנהגות שמעולם לא ראיתי מצידה. אני לא יודע אם הצפיות שלה ממני השתנו. אני לא יודע מה מצופה ממני עכשיו. היא לא אומרת כלום. האם אני אמור להגיד משהו או שלא? אני רוצה לדבר, אבל ההיכרות שלי איתה אומרת שכדאי להמעיט במילים. קשה לי לדעת האם מדובר פה במסר שהיא מעבירה לי. אולי היא נפתחת ומנסה דברים חדשים. האם זה קשור אלי? מה אני בכלל עושה סיפור מהדבר הקטן הזה?
בערב אני מחזיר את הראש שלי לנושא הקסם. אני רוצה מחר להוכיח למאסטר קיו שאני מבין את החומר ומוכן לעבור הלאה. אנרגית קסם לבנה היא בעלת מבנה לכיד. כדי להשתמש בה צריך להתכוון לטוב והשימוש באנרגיה הזאת גורם לקוסם לרצות להטיל עוד קסמים מתוך כוונות טובות.
אני חושב על האשמה שאני חש על השיחה עם מייק היום. אני חושב שאני צריך להתנצל בפניו. אז למה זה נראה כל כך קשה להגיד כמה מילים? אני מניח שאני לא רוצה להודות שהייתי לא בסדר. אבל אני יודע שאין לי ממש ברירה אלא לספר לו. בסוף הוא יגלה. עדיף שזה יבוא ממני.
בשיעור שלמחרת, מאסטר קיו בודק את עומק ההבנה שלי באנרגית קסם לבנה. אני מקווה שאני באמת מבין הכל ברמה הנדרשת. אולי בקרוב אתחיל ללמוד על אנרגית קסם שחורה. מאסטר קיו נראה דיי מרוצה, אבל קשה לדעת מה הוא מרגיש. אולי אני משליך עליו את הרגשות שלי. הוא לא נותן ביקורת על התשובות שלי.
בקוצר רוח אני מחכה לשיחה שלי עם מייק. אני מתחיל לנסח בראשי את ההתנצלות שלי.
"גייל, אתה זוכר שאמרתי לך אתמול ששייניר מתנהג מוזר?" כך פותח מייק את השיחה. הוא לא נתן לי להגיד מילה לפניו. אני לא יודע איפה לקבור את עצמי, כי אני לא יודע על מה הוא מדבר.
"בקשר לזה", אני מנסה בעדינות. "אתמול לא הייתי כל כך מרוכז בשיחה שלנו. הייתי צריך להגיד לך. אני מצטער."
"אוקי", מייק נשמע קצת מאוכזב. "קרה משהו מיוחד שהסיח אותך?"
"זאת בדיוק הנקודה: לא הייתה סיבה נראית לעין."
"ואיך אתה היום?"
"היום אני מרגיש מרוכז יותר. אני מרגיש ממש רע על אתמול."
"זה לא סוף העולם. אבל פעם הבאה, אשמח לדעת מה עובר עליך."
"אני מבטיח. אז מה רצית להגיד על שייניר?"
"לאחרונה אני שם לב שהוא מתנהג מוזר. רוב הזמן הוא נעלם. אני לא יודע מה הוא עושה. היום עקבתי אחריו עד שהוא יצא משטח בית הספר. לא יכולתי להמשיך לעקוב אחריו בשטח הפתוח שמחוץ לבית הספר. משהו מאוד מוזר לגביו. אני גם לא יכול בכלל לשמוע את המחשבות שלו."
"מה הוא כבר יכול לעשות מחוץ לבית הספר?"
"אני לא יודע. חיכיתי ליד השער עד שהוא נעלם בשדה הפרחים. זה היה מוזר. הפרחים לא כאלה גבוהים. זה כאילו הוא שכב ביניהם במשך שעות. אבל אני לא חושב שהוא הטיפוס שמסתכל על עננים. אז מה הוא עשה שם?"
"ניסית לברר איתו?"
"מספר פעמים. אבל הוא לא ממש משתף פעולה. ואני גם לא רוצה לעורר את החשד שלו."
שיהיה לכםן המשך שבוע טוב וההמשך יתפרסם פה בעוד שבועיים.
מוזמנים לשתף בתגובות מחשבות, שאלות ובקשות.
コメント