בפרקים הקודמים: גייל הגיע באופן מסתורי לפֶּלֶנוֹ* מוֹפְרִי. שם הוא הכיר את מייק. במהרה השניים נהיו החברים הכי טובים. הטלת הקסם המורכב של אי-הסודות, משכה את תשומת ליבן של כמה מורות ושל סֵטֶרוֹ. סטרו לקח את גייל לפלנו ההתמחויות כדי ללמוד קסם ברמה שלו עם מאסטר קיוּ. בשיטוטיו הכיר גייל את נָריַה שהיא גם תלמידה במקום.
שֶיְינִיר הוא השותף החדש של מייק לחדר. נראה למייק ששייניר עשוי להסתיר סודות כיוון שלא ניתן לקרוא את המחשבות שלו ושהוא נעלם בשדה הפרחים לעיתים קרובות.
כנופיית הקוסמים השחורים תקפו את בית הספר פרח, שם לומד מייק. הם חטפו והרגו את טירֵה. גייל התחיל ללמוד קסם שחור והחליט לרדוף אחרי הכנופיה, בניגוד להוראת סטרו.
*פֶּלֶנוֹ - כוכב לכת
"סטרו בעיקר נזף בי שהמרתי את פיו", אומר לי גייל בטלפון ההולוגרמי.
"זה אומר שעכשיו אתה זוכר הכל?" אני שואל.
"לא הייתי מנסח את זה ככה, מייק. אני זוכר הכל מלבד הזמן שנעלמתי. אני לא זוכר מזה כלום. אפילו לא לאן הלכתי. אבל אני פה עכשיו."
"אני מקווה שזה באמת אתה שפה עכשיו." קסם אי הסודות לא עובד כל כך טוב מרחוק ואני לא יכול להיות בטוח אם הוא דובר אמת.
גייל לא מוסיף מילה. הוא בוחן את פני כמה רגעים. "משהו מטריד אותך?"
"עקבתי אחרי שייניר אתמול עד לשדה הפרחים. הוא ראה אותי למרות שהייתי בלתי נראה, הוא הטיס אותי חזרה לבית הספר, שלא לדבר בכלל על שהוא יצא מהשער בעזרת כוחות הקסם של עצמו והוא איים עלי כדי שלא אעקוב אחריו יותר."
"הא, ממה שאמרת לי עליו לא חשבתי שהוא מסוגל לכזאת אגרסיביות. הלוואי שיכולתי לבוא להגן עליך מפניו. אבל יש לי רעיון אחר: אם נגיד לסטרו על המצב אולי הוא יוכל להביא לסילוק של שייניר מבית הספר או משהו."
"אני לא בטוח שזה כדאי. אולי דווקא עדיף לשמור עליו קרוב. כך אוכל אולי ללמוד משהו על התוכניות שלו."
"מייק, הזהרת אותי פעמים רבות לא להיכנס לדברים מסוכנים, ועכשיו אני מזהיר אותך."
אני מרים גבה. "מה הנקודה שלך בדיוק? לא ראיתי שהתייחסת במיוחד לאזהרות שלי."
"מאוד השתדלתי להקשיב לך. פעם אחת לא הקשבתי לך ואני מצטער על כך כי אני לא יודע מה קרה בזמן הזה." הטון שלו מסביר ולא כועס.
נראה שגייל שוב בצד שלי, ממש כמו בהתחלה. ביום שהוא נעלם, הרגשתי שמשהו בו קצת שונה. האם השינוי הזה קרה באותו היום או שהוא נמשך תקופה מסוימת?
"גייל, אני חושב שריגול נמצא בטווח היכולות שלי. יש לי הרבה ניסיון בהעמדת פנים."
"אתה לא מבין, מייק. אם הוא תפס אותך מרגל קודם, הוא יכול לתפוס אותך שוב."
"ולכן לא אשתמש יותר בקסם לשם ריגול נגדו."
"זה לא מרגיע אותי. אם הוא קוסם חזק, הוא יכול לקרוא לך את המחשבות ולדעת על הנוכחות שלך."
"אל תדאג לי, אני מבטיח שאהיה זהיר. אני יותר חושש שאתה תעלם שוב."
"ואולי זה עדיף."
"גייל, אל תדבר ככה. אתה החבר הכי טוב שלי."
"תודה, מייק, גם אתה החבר הכי טוב שלי." אני יודע שהוא בכוונה לא מזכיר שאני החבר היחיד שלו. טוב, אולי אפשר לספור גם את נריה. אבל נשמע שהקשר ביניהם לא הדוק כל כך.
"מה עם נריה?"
גייל מכווץ את גבותיו לרגע ואז מרים אותן. "אתה לא תאמין מה קרה הבוקר!"
"כנראה שלא."
"פגשתי את נריה במקרה בבוקר והיא אמרה לי שלום."
"זה לא נשמע כמו התנהגות אנושית חריגה."
"מייק, זאת לא התנהגות רגילה מצד נריה להגיד משהו בכלל. אבל זה לא הכל: היא התקרבה אליי ונישקה אותי על הלחי! הרגשתי שהלב שלי יצא מהחזה! חשבתי שאני הולך להתפוצץ!"
אני נושף את הקנאה בשקט. "אני שמח בשבילך. מה אתה חושב יקרה מפה?"
"אני לא יכול להתחיל לנחש. נריה כל כך סגורה שקשה לדעת מה עובר לה בראש. אני לחלוטין הולך להיות מאוד זהיר איתה."
"קרה משהו אחרי הנשיקה?"
"לא, היא נעלמה מיד. אני מקווה לראות אותה שוב בקרוב. יש לך טיפים בשבילי איך לא לפשל?" הטון שלו הופך להססני יותר כשהוא שואל.
"אילו זה הייתי אני, הייתי ודאי שומע את המחשבות שלה. אז אולי אתה יכול פשוט לשאול אותה?"
"האם כבר שכחת שהיא לא דברנית גדולה? אה, אני נזכר עכשיו שחשבתי אולי לשאול אותה שאלות כן/לא."
"זה נשמע הגיוני."
"תודה, מייק, שאתה תומך בי. אני מאוד מעריך את זה."
גייל נשמע במצב טוב. אבל אני לא יכול להתנער מהתחושה שמשהו לא בסדר איתו. הבעיה היא שאני לא יכול לשים על זה את האצבע. לא יכול להיות שהכל חוזר לקדמותו בכזאת קלות ומהירות. ואיך יתכן שהוא רדף אחרי הכנופיה ולא זוכר דבר? האם הוא הצליח להגיע אליהם בכלל? הגיוני לשער שהכנופיה התעסקה לו בזיכרון. ומה אם הם עשו לו עוד משהו? אני לא יכול לזרוק ניחושים על המניעים של הכנופיה. אני חייב לוודא שגייל באמת בסדר מבפנים. אני יודע שאם אפגוש אותו, אפילו לכמה דקות, אוכל לדעת.
ועכשיו, איך אני מתכנן להגיע לכוכב לכת אחר? סטרו עוקב אחרי גייל ולא יאפשר לו לזמן אותי. אז אני לבד במסע הזה. המסע הזה יקח לי כמה ימים, במקרה הטוב. ואני צריך להספיק את כל זה לפני שיתחילו לחפש אותי. אני יודע ששייניר חזק מספיק כדי לשגר אותי לשם, אבל הוא בחיים לא יסכים. נשמע לי בטוח יותר למצוא מסלול אחר.
אני הולך לספריה ופותח אינטרנט. אני מנסה למצוא תחבורה. אילו הייתי יודע להטיס חלליות, הייתי יכול למצוא אחת ולגנוב אותה. אילו היה לי כסף, הייתי יכול לקנות הסעה. לאחר חיפושים רבים, נראה שהכי הגיוני להגיע לרחבת הקסם שהיא מקום מרכזי ביקום. ומשם לקוות לטרמפ. אני מפרסם הודעה על הרצון שלי להגיע מרחבת הקסם לפלנו ההתמחויות. אם יהיה לי מזל, מישהוי יגיב לי. זה עשוי לקחת כמה ימים. בינתיים אני מתחיל לתכנן את המסע שלי לרחבת הקסם. כדי שכולם יוכלו להגיע למקום, יש צמידים שמאפשרים לעונד אותם להשתגר לרחבה ובחזרה. רק צריך לקחת אחד. וכמובן שהם לא מחלקים כאלו בבית הספר. המחקר שלי מגלה שאני יכול להשיג אחד בעירייה. לשם כך אצטרך למצוא דרך לצאת מבית הספר ולשכנע אותם שלא ברחתי מבית הספר. אני בטח יכול להגיד להם שאני עושה איזה עבודה שדורשת ממני להגיע לרחבת הקסם. זאת לא תהיה בעיה. הבעיה היא לצאת מהשער. אולי אני יכול לצאת עם שייניר. לא אעקוב אחריו, אז זה לא אמור להפריע לו, אני מקווה. מעולה, יש תוכנית. עכשיו אני רק צריך לקוות שאוכל למצוא הסעה לפלנו ההתמחויות.
בינתיים, אני מחליט לבדוק האם יש תבנית להעלמויות של שייניר. לשם כך, החלטתי להישאר בחדר כל יום ולהעמיד פנים שאני מכין שיעורים או לומד. היום אני שם לב שהוא פחות טורח לסדר את חפציו בדומה ליום בו הסתכלתי בין חפציו. שעתיים מאוחר יותר הוא חוזר. ברור שהוא לא יצא בזמן הזה משטח בית הספר.
הלילה יורד ומשאיר אותי להמשיך לחשוב על תוכניות חלופיות להגיע לפלנו ההתמחויות. אולי אם אגיע לרחבת הקסם, אוכל לתפוס משם טרמפ מקרי. אולי אוכל להגיע לשם אם אתפוס נסיעות לכוכבי לכת קרובים ומשם אוכל אולי להגיע לפלנו ההתמחויות. מחר אבדוק מה יודע האינטרנט. עד אז כדאי לי לקחת לעצמי רגע לאסוף את עצמי, רגע לנשום. כל היום הייתי כל כך עסוק בנושא הזה, עכשיו הזמן לשחרר את המחשבות שבראש שלי. אני בטוח שגייל ואני נצליח להתגבר על כל האתגרים שיעמדו בפנינו. אני תוהה מה כל כך מושך אותי בגייל. כלומר, מלבד העובדה שהוא החבר היחיד שמוכן להיות איתי בקשר למרות שהוא יודע שאני יכול לשמוע את המחשבות שלו. אני מניח שיש בו משהו אמיתי וטהור.
שיהיה לכםן המשך שבוע טוב וההמשך יתפרסם פה בעוד שבועיים.
מוזמנים לשתף בתגובות מחשבות, שאלות ובקשות.
Comments