מילון:
פֶּלֶנוֹ - כוכב לכת
בפרקים הקודמים:
מייק התגייס ליחידה בצבא היקום שרודפת אחר ארגוני פשע. שם הוא הכיר את אהובם, קאי.
באחת המשימות לתפיסת כנופיית הקוסמים השחורים, מייק נחטף על ידם. כיוון שסירב לעזור להם, כעת הוא אסירם.
גייל משחזר במוחו את פגישתו הראשונה עם מייק. עבורו, היה זה יום רגיל. הוא היה שקוע באימון הקסם היומי שלו, כששייניר ביקש ממנו לבוא להגיד שלום לתושב חדש של הארץ השחורה. גייל, שריכוזו נפגע, חשק את שיניו והלך אחרי שייניר. הוא הובל לחלק הרחוק של העיר. הוא ניסה להבין מדוע זקוקים לו. הוא שקל לשאול את שייניר, אבל באותו הרגע הוא כעס עליו שקטע את האימון שלו.
גייל עקב אחרי שייניר לתוך חדר קטן וחשוך.
"גייל?" קול בקע מהחושך.
"זה שמי. מי אתה?" השיב גייל באגביות, מקווה שהשיחה הזאת לא תהיה ארוכה ושיוכל להשלים את האימון שלו.
האדם שבחושך לא החזיר תשובה.
גייל הסתכל על שייניר בשאלה.
שייניר הדליק את האור בחדר וחשף את האדם הצעיר שישב על הרצפה. ניכר שלא התגלח כמה ימים. הוא לבש מדים מלוכלכים של צבא היקום. גייל קיווה שלא הובא לאימון בתחקור. לא הייתה לו סבלנות באותו יום.
"גייל", אמר האדם בתחנונים. "אתה באמת לא מזהה אותי?"
גייל הרגיש שיש פה סיפור עמוק שאינו ידוע לו. "אני בטוח שמעולם לא נפגשנו. אלא אם זה היה ממש מזמן."
"זה היה לפני שבע שנים שנעלמת", הוא השיב.
"לפני שבע שנים הייתי פה עם משפחתי. לא נעלמתי משום מקום."
האדם החמיץ את פניו והסב את מבטו.
גייל הלך וחזר לאימון שלו.
למרות שגייל הצליח בהתחלה לגרש מחשבות על האדם הזר ממוחו, האדם המשיך לסקרן אותו. רק למחרת שייניר גילה לו ששמו מייק. שייניר גם סיפר לו את מעט מההיסטוריה של מייק וגייל העתידי. מייק הוא הוכחה להצלחה של התוכנית הגדולה. גייל שמח על כך. הוא ידע שיצליח לשרוד את האימונים ויחזור לעבר בחתיכה אחת, בדיוק לפי התוכנית שבבניה.
גייל רצה להכיר את מייק, אך הוא לא הורשה לכך עדיין. במקום, הוטל עליו לנסות לשכנע את מייק לעזור להם. אבל מייק לא הקשיב. הוא רק הוציא כעס על הכנופיה. בחוכמתו הוא נמנע מפליטת מידע רגיש או אישי.
לאחר כישלון כל המאמצים להשיג את שיתוף הפעולה של מייק, הוחלט לנתק אותו מאנרגיית הקסם, כדי שלא יהווה סכנה ויוכל להסתובב חופשי בארץ השחורה. גייל הכיר את ההליך ואת השלכותיו. הוא חשש שמייק יאבד את הרצון לחיות ללא אנרגית הקסם. אך הוא שמח על כך שיוכל להכיר לעומק את מייק ללא חשש. ומייק ישאר איתם לנצח.
גייל צפה במייק בזמן שעבר את התהליך. ההליך נמשך כשבוע. במהלכו מייק היה במצב מבולבל. לעיתים קרובות שכח דברים חשובים. הוא שכח את זהותו פעמים רבות. גייל הכי אהב את הזמנים בהם חשב מייק שהם החברים הכי טובים. גייל הרגיש שהיה משהו קסום בחברות הזאת. זאת הייתה חברות מסוג שמעולם לא הכיר והוא רצה לגלות אותה. אך מהר מאוד, מייק נזכר בזכרונותיו הטריים יותר וכעס על גייל. וזה צרב לגייל. הוא עצמו עוד לא עשה דבר רע למייק.
חלק מגייל שמח כאשר הסתיים ההליך שמייק הועבר. אך מצד שני, הוא לא רצה לאבד את רגעי הבלבול של מייק בהם היו החברים הכי טובים. עכשיו מייק כועס על גייל כל הזמן. ומוחו של גייל ממשיך לשקול איך לרככו.
אך עתה הגיע הזמן להתרכז באימון, גייל מזכיר לעצמו. הוא מבריח ממוחו את כל המחשבות. הוא יוכל לחשוב על מייק אחר כך. ובכל זאת, קשה לו שלא לתהות איך מייק מסתדר עכשיו.
מייק, מבחינתו נמצא עמוק בשטח אויב עם תקווה קלושה ודועכת לבריחה. כל שאהב נותר הרחק ממנו. והוא חולם כל יום על מפגש נוסף עם קאי. הזדמנות להיפרד כראוי. קודם היו לו מטרות, היה לו תפקיד. עכשיו הוא חסר כל. והוא תוהה לשם מה הוא צריך להתאמץ לשרוד עכשיו. הישרדות מעולם לא הייתה כל כך קשה עבור מייק. סיפוק הצרכים הבסיסיים אף פעם לא דרש ממנו מחשבה נוספת. הוא פשוט אכל ודאג לעצמו. עתה הכל נראה שחור בעיניו. ולא כי הארץ השחורה צבועה בשחור. הארץ השחורה היא מקום מאוד צבעוני. מייק מרגיש אדיש לכל שמסביב. בליבו הוא שומר קרן אור קטנה: קאי. אבל הוא יודע שלא יראה אותם יותר. והידיעה הזאת מעמעמת את האור.
מייק גורר את רגליו כאשר אדם זר דורש ממנו לבוא איתו לעזור בהכנת אוכל. ידיו איטיות כשהוא לש את הבצק. האנשים סביבו צוחקים ושמחים. כואב להם עליו, אך הם לא יודעים איך לעזור.
בהזדמנות הראשונה, מייק בורח. כשהוא עושה את דרכו ל"קצה העולם", ידיו מלאות קמח, אבל לא אכפת לו. מול רקיע תכול וריק הוא מתיישב, מנגב את ידיו על הדשא הרך. הוא מרגיש שהשמיים מחוסרי העננים מבינים את תחושותיו.
גייל מתחיל את אימון הקסם היומי שלו. האימון הזה דורש ממנו הרבה ריכוז ודיוק. הוא משתמש במכונה קסומה כדי להחליש את כוח הקסם שלו. כך שקסם ריחוף פשוט על אבן קטנה, יקח ממנו יותר אנרגית קסם. המכשיר הזה מאפשר לו להתמודד עם כמויות גדולות של אנרגית קסם בלי להזיז הרים. בתרגיל של היום הוא מחליט לסדר אבנים במעגל, בעזרת קסם כמובן. הוא יושב בשיכול רגליים על פיסת דשא ומתחיל לגרום לעשר אבנים לרחף ולהסתדר במעגל סביבו. עבור גייל, בגלל המכונה, כל אבן שוקלת כהר קטן.
עשרה הרים קטנים מחזיק גייל ומסדר סביבו. הוא מחלק את הריכוז שלו בין האבנים. הוא עוקב אחרי המיקום של כל אחת ושל כולן ביחד. כשהוא מתרצה ממיקומן, הוא מתחיל להניח אותן בעדינות. מה אגיד למייק כשאפגוש אותו? מחשבה מסיחה את דעתו והאבנים נופלות ארצה. גייל כועס על עצמו. במשך חודשים הוא עבד על הריכוז שלו. הוא התקדם כל כך יפה. ועכשיו מחשבה קטנה אחת, הוציאה אותו מריכוז.
גייל מבין שאלו הן הנסיבות עכשיו ואולי הוא צריך למצוא דרך להתמודד איתן. אולי הוא יכול להשתמש בזה כדי לקדם את עצמו במקומות שלא חשב עליהם קודם.
רק כאשר גוון השמיים מתכהה, מייק מבין שאיבד מעקב אחרי הזמן. הוא תוהה כמה זמן ישב שם. הוא מותח את רגליו ומרגיש את שריריו מבקשים תנועה.
"אני מקווה שזה לא הולך להפוך להרגל", אומר גייל שנעמד מאחורי מייק.
מייק לוקח את זמנו להגות תגובה. "למה אתה מתכוון?"
"גם אתמול מצאתי אותך כאן. גומז אמר שהלכת ולא חזרת. הוא אמר שהחליט לתת לך לנוח ולא דחק בך לחזור."
"גומז?" קולו אדיש.
"גומז הוא האדם שדואג שיהיה אוכל לכל העיר. עכשיו אתה חלק מכוח העבודה שלו."
"העיר?"
"אולי יום אחד תזכה לראות ערים נוספות בארץ השחורה."
"חשבתי שזה כל מה שיש."
"הארץ הזאת מלאה בהפתעות."
בזמן שהולכים השניים לעבר חדר האוכל, מבין מייק שכל היום חיכה לגייל שימצא אותו. ומייק כועס על עצמו כל כך שרצה לפגוש את גייל שוב, אחרי כל מה שקרה. אבל הגייל הזה נראה נחמד, חושב מייק. אולי עכשיו דברים יהיו שונים?
ההמשך יתפרסם פה בעוד שבועיים.
מוזמנים לשתף בתגובות מחשבות, שאלות ובקשות.
Comments