רק לפני כמה חודשים נגמרה המלחמה האחרונה, ועתה מלחמה חדשה פורצת.
במלחמה הקודמת לינזי נפגעה קשה, היא בקושי החלימה מפציעותיה מהמלחמה והיא נחושה בדעתה לצאת למלחמה הזאת. אני זוכר איך היא שמחה כשהתעוררה, לפני שלושה חודשים בבית החולים וכאב לה כל הגוף.
"כואב לי! כואב לי!" היא צעקה כשהתעוררה.
"למה את כל כך שמחה שכואב לך?" שאלתי.
"זה אומר שיש לי גוף" היא השיבה כשחיוכה נמתח מאוזן לאוזן.
אני לא יודע למה שמחתה הפתיעה אותי, הרי היא תמיד מסתכלת על דברים בצורה חיובית, במיוחד כאב. היא תמיד אומרת "הכאב הוא חלק מהחיים, ואין לתת לו יותר חשיבות מהדרוש". היא מרגישה כאב ככל אדם אחר, אך היא לא תתן לעצמה לשקוע בתוך כאבה.
לינזי הגיעה לאי לִירֶלִיוּ לפני שנתיים והיא כבר שקועה עמוק בתוך המאבק בין ה"היומנ"ים (Humans) לבין ה"סיומנ"ים (Shumans). "היומנ" הוא כינוי לאיש או אישה חסרי כוחות על, בניגוד ל"סיומנ" שהוא כינוי לאיש או אישה בעלי כוחות על. האי לירליו הוקם כמקלט ל"סיומנ"ים, כיוון שבזָ'רֶל ה"סיומנ"ים מופלים והממשלה מעלימה מכך עין.
שם האי נלקח מאגדה עתיקה על אי לירליו אשר רק הלוחמים הטובים ביותר נבחרו לשם. אנשים רבים ניסו לחפש את האי, אך ללא הצלחה.
בז'רל אין חוקים נגד סיומנ"ים, אך היא מנסה בסודיות להשמיד את כל ה"סיומנ"ים. ז'רל תוקפת אחת לכמה חודשים למשך חודש, ולאחר מכן נותנת לנו הפסקה בזמן שהיא מתחמשת. אנו בקושי מצליחים להגן על אדמותינו ועל חיינו. אם לא נגיע לשלום בקרוב, האי לירליו ייחרב, המאבק יגמר לטובת ז'רל וה"סיומנ"ים הנותרים והחדשים יאלצו לסבול חיים לא בטוחים בז'רל.
לינזי הגיעה לאי שלנו שלוש שנים אחרי. היא הצטרפה ליחידה שלנו, יחידת הלטאה, ולאחר שנה וחצי של שירות על האי, היא נהפכה למפקדת של היחידה. יחידת הלטאה, יחידת הדרקון ויחידת רקס הן שלוש היחידות הראשונות שתוקפות.
כשאנשים מז'רל מגלים את כוחות העל שלהם, הם מנסים לשמור על זה בסוד עד שהם שומעים על האי או נמצאים על ידי אחת מיחידות החיפוש של האי שלנו ויוצרים קשר עם יחידת ההברחה שלנו. לרוב לוקחים כמה חודשים עד שמצליחים להביא אותם לאי שלנו. לאחר שהצליחו לעבור את תלאות הדרך, מצרפים אותם ליחידה לפי גיל, יכולות, אופי והתאמה. רוב היחידות הן יחידות לוחמה המשמשות להגנה על האי שלנו.
"תמיד היית ככה," שאלתי את לינזי פעם אחת. "כל כך חיובית?"
"לא. כשהייתי בז'רל היה לי קשה לראות אור, במיוחד לפני ששמעתי על האי לירליו. כשהגעתי לאי כל תקוותי התממשו, לא הייתי חייבת להסתיר את עצמי יותר, הייתי חופשיה."
"סיומנ"ים שמגלים את כוחותיהם חיים בפחד פן כוחותיהם יתגלו לציבור ויופלו. לרוב עובר זמן רב עד אשר הם מצליחים לגלות על האי שלנו, ובזמן הזה הם סובלים פעמיים: גם מהפחד שיגלו את כוחותיהם וגם מהצורך להשתמש בכוחותיהם. "סיומנ"ים מרגישים שהם הולכים להתפוצץ, אם הם לא משתמשים בכוחות שלהם זמן רב.
אני זוכר איך פחדתי כשגיליתי את הכוחות שלי. ערב אחד כשהייתי בן 10, אמי הכינה תה לאורחים. היא ביקשה ממני להגיש את התה לאורחים, הרמתי את הקומקום, אולם במקום להרים מהידית הרמתי מהגוף בשתי הידיים. כל אדם אחר היה נשרף קשות, אך בקושי הרגשתי את החום וידי נשארו לא פגועות.
במשך השנה הייתי מפוחד. גיליתי שאני יכול גם לעוף. התקשיתי לשלוט בכוחותיי. כל פעם שהתעצבנתי הרגשתי איך אני נעשה קל ועוד שניה עף משם. בקיץ ההורים שלי לקחו אותי לקמפינג באזור מבודד, כך שיכולתי להשתמש בכוחותיי בחופשיות. הודות לכך גיליתי שאני יכול לבחור לא להשתמש בכוחות שלי ולתת לעצמי להיפצע, וכך להסתיר את כוחותיי. גיליתי שאני יכול להגן על דברים נוספים מפגיעה.
אחרי אותו חופש היה לי יותר קל להתמודד עם כוחותיי והייתי פחות לחוץ שיגלו, כיוון שידעתי שאני יכול להסתירם. אני אסיר תודה על כך שהורי ניסו לעזור לי בכל דרך אפשרית. כשהייתי בן 14 הורי גילו את קיומו של האי לירליו, ורק לאחר שנה הגעתי אליו.
"מתי גיליתי את הכוחות שלי?" אמרה לינזי כשהצטרפה ליחידת הלטאה, כל מגויס חדש מספר ליחידה את סיפורו. "יום אחד כשהייתי בת 15, הכנתי לעצמי חביתה, אבל דבר מוזר קרה: במקום שאש תדלק רק מתחת למחבת, כל המחבת עלתה באש. במשך כמה דקות הייתי בהלם ולא ידעתי מה לעשות, אבל אז זה הכה בי: יש לי כוחות על, והכוח שלי הוא להדליק אש. בזמן שהחביתה בערה, עלתה במוחי מחשבה: אם אני יכולה להדליק אש, אולי אני יכולה גם לכבות אותה. ניסיתי לכבות אותה, והאש נעלמה כלא הייתה. החביתה לא הראתה סימני שרפה. מכאן הבנתי שיש לי את היכולת ליצור אש לא מזיקה. יותר מאוחר גיליתי שאני יכולה להחליט אם האש תזיק או לא ועד כמה."
כשנשמעה האזעקה שמזהירה מהתקיפה המתקרבת, הייתי עם לינזי בפיזיותרפיה. היא כמעט התחילה לרוץ להתחמש, אך עצרתי אותה. "אני לא מוכנה שהיחידה שלי תילחם בלעדי!" היא הכריזה.
"אבל את צריכה להחלים." השבתי לה בניסיון לשכנע אותה שלא תלך, אולם היא מצידה התעלמה ופרצה בריצה לכיוון בית התחמושת, כשאני אחריה.
בקרוב ספינות הקרב של ז'רל ימטירו עלינו פצצות. עכשיו כל יחידות הלוחמה מתחמשות ומתכוננות לעוד קרב.
לינזי יכולה להעניק לנו יתרון, אם היא מצליחה להתקרב מספיק, לשם כך ג'ים נושא אותה על השמים. כשהיא מגיעה לטווח ירי, היא מעלה את הספינות באש. אני ולי אחראיים לנטרל את הפצצות שנופלות. כל אחד מאיתנו משגיח על שטח אחר, לי משמאל ואני מימין. מאחת הספינות שלינזי העלתה באש נפלה פצצה, התקרבתי אליה, התרכזתי בה ובכך שלא תזיק. הפצצה הגיעה לקרקע ונחתה בשקט על הדשא. בקצה שדה הראיה שלי ראיתי את לי יוצרת שדה כוח סביב פצצה, הפצצה התפוצצה בפנים ולא השפיעה על המתרחש מחוץ לשדה הכוח.
עוד מלחמה תעבור, ולא נתקרב ליעד שלנו. דבר לא ישתנה, מלבד עוד פצועים והרוגים לשני הצדדים. אני מקווה שהניסיונות האחרים שנעשים בז'רל יחוללו שינוי בקרוב.
Comments